משמורת

למשרד עורך דין למשמורת מקרית שמונה יגאל אמסלם, ניסיון עשיר בתביעות משמורת והסדרי שהות. זהו אחד הנושאים הרגישים בתיקי גירושין. חרף מחלוקות בין בני זוג קשות ככל שתהיינה, האינטרס המשותף של ההורים הוא טובת ילדיהם. גם אם עולות מחלוקות בין ההורים כגון ראייה שונה של כל אחד מהם, את טובת הילדים יש לפעול ברגישות הראויה ובחכמה לשם ניסיון להגעה להסכמות. ככל שלא מצליחים להגיע להסכמות, פועל המשרד ברגישות בקור רוח ותוך שימוש חכם בכלים המשפטיים העדכניים, לשם הבאת עמדתך בצורה נכונה בפני בית המשפט או בית הדין הרבני וזאת לשם שמירה על האינטרסים של הילדים ושלך. 

בעמוד זה ניתן  למצוא מידע לגבי משמורת. לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם משרד עו"ד יגאל אמסלם. 

תוכן עניינים

משמורת הינה מונח אשר מתייחס למשמורת משפטית ולמשמורת פיזית. 

משמורת משפטית:

אופוטרופסות הינה חובתם על פי חוק , של ההורים לדאוג לכל צרכי הקטין לבריאותו הפיזית והנפשית, חינוכו, הכשרתו לעבודה, שמירת נכסיו ניהולם , החזקה בו והסמכות לייצגו. זאת מכוח היותם האופוטרופסים הטבעיים של הקטין. ככאלה אחראים לכל צרכיו בריאותו ביטוחנו וכדומה וכן מקבלים החלטות לעניין גידולו , חינוכו , בריאותו ובכלל. המשמורת המשפטית אינה משתנה בעת פרידת הצדדים , והם נותרים האופוטרופסים הטבעיים של הקטין. אף על פי כן , הלכה למעשה המשמורת הפיזית , הופכת למעשה -בחלק גדול מהמקרים , למשמורת משפטית  בהיבט המעשי, זאת בעיקר כאשר המשמורת נתונה בידי אחדד ההורים.

משמורת פיזית:

מתייחסת לחזקה על הקטין , למקום לינתו ומגוריו הקבוע . לרוב זו ניתנת לאם , ולאב נקבעים הסדרי שהיה עם הקטין בתדירות כזו או אחרת , פעמים כולל לינה ופעמים בלא , בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. בעת האחרונה, אנו עדים לשינוי הולך וגובר במגמה זו, ולפיה אבות מבקשים להיות מעורבים יותר ויותר בגידול הילדים.  

משמורת משותפת

משמורת משותפת הינה כשמה – משמורת פיזית משותפת. יש העושים אבחנה בין משמורת משותפת, לזמני שהות שווים, משהמונח אינו בהכרח מקביל. במשמורת משותפת, זמני השהות של הילד אצל כל אחד מההורים שווה או קרוב לכך. כך שלילד שי את כל התנאים להם זקוק בביתו של כל אחד מההורים, והוא נמצא אצל כל אחד מהם זמן שווה, או קרוב לכך, מדי שבוע. כל הורה מלין וזן את הילד כאשר הוא בחזקתו ודואג לכל צרכיו. במצב דברים זה שתי ההורים מעורבים באופן שווה בכל הכרוך באחריות הקשורה לילד, הטיפול בו וכל הדרוש לו ולרווחתו ובריאותו. באופן זה הילד נהנה משתי העולמות, חרף פירוק התא המשפחתי. מחקרים רבים במדינות העולם מלמדים כי בריאותו וחוסנו הנפשי של הילד מתחזקים והוא גדל באופן זה בצורה אשר בריאה ומחזקת אותו.

 

בשנים האחרונות, חלה התפתחות משמעותית בתחום זה, עת אבות החלו דורשים להיות מעורבים בחיי הקטין, מתוך כוונה לקחת חלק משמעותי בגידולו ועותרים הם למשמורת משותפת וזמני שהות שווים. אמנם זו עדיין אינה דרך המלך הנפסקת בבתי המשפט, אך מגמה זו הולכת ומתפתחת, עם השינויים והתמורות בתא המשפחתי והעובדה כי מרבית הנשים עובדות וחלקן מטפחות קריירה, בדומה לבני זוגם, מעורבות הגברים בגידול הקטינים הינה במגמת עליה והורים רבים מגדלים הקטינים ב "משמורת משותפת" וזו הפכה להיות נפוצה הרבה יותר מאשר בעבר, כמו גם הסדרי שהות שויונייים. 

למידע נוסף ניתן לפנות לעורך דין למשפחה יגאל אמסלם המתמחה בתחום המשמורת.

 

חזקת הגיל הרך

על פי החוק, קיימת חזקה כי ילד על גיל 6 יהיה במשמורתה של האם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת. חזקה זו מושתת על הנחה לפיה הילד עד גיל 6 קשור רגשית לאם אשר אף מטפלת בו רוב שעות היממה. הנחה זו, אינה תואמת המצב העכשווי אצל חלק מהתאים המשפחתיים. בשל כך וסיבות נוספות, המשמורת המשותפת הפכה נפוצה יותר ויותר ומטבעה, סותרת את חזקת הגיל הרך. לפיכך לאחרונה חל כרסום במעמדה של  החזקה.

לאור השינויים האופי התא המשפחתי ובתפישת המשמורת,  מינתה שרת המשפטים דאז הגב׳ ציפי ליבני, ועדה לבחינת נושר=א משמורת הקטינים בעת גירושי הורים, בראשה עמד פרופ' דן שניט. זו בחנה את עניין האחריות ההורית בעת גירושין ובשנת 2008 הניחה המלצותיה, ובהן המלצה לבטל את חזקת הגיל הרך. על אף כי היו פוליטיקאים אשר הצהירו כי יאמצו המלצתה ויביאו לשינוי החוק, הדבר טרם נעשה למרות חלוף שנים רבות. והחוק טרם שונה, כך שהחזקה עדיין שרירה וקיימת. יצויין כי בדיונים לאחר המלצות ועדת שניט, נשמעו מאירגוני ושדולות נשים התנגדיות חריפות  להמלצת הוועדה, לבטל את חזקת הגיל הרך, בטענה כי הדבר יפגע בנשים בעיקר משכבות חלשות.  

תסקיר עו"ס לסדרי דין

בעניין המשמורת  והסדרי השהות, באין הסכמה בין ההורים כדבר שבשגרה, מועברת ע"י בית המשפט או בית הדין בקשה לקבלת תסקיר מעו"ס לסדרי דין. במסגרת התסקיר, נבחנים בהתאם להוראות בית המשפט או בית הדין המפנים, מכלול היחסים בין בני הזוג בראיית הקטין לרבות מצבו תוך ראיית טובתו בנסיבות. לשם עריכת התסקיר נערכות פגישות עם ההורים והקטין וכן ככל שנדרש מתקיימת התייעצות  ובדיקה  עם אנשי החינוך אשר במגע עם הקטין, במסגרת החינוכית לרבות יועצת, מורה או גננת וכן בעלי מקצוע נוספים ככל שנדרש. לאחר סיום עריכת השיחות, הפגישות והבדיקות נערך תסקיר בעניין הצדדים אשר מוגש לבית המשפט. במסגרת התסקיר, מובאת סקירה של כל הכרוך בתא המשפחתי, בהתאם לטופס מובנה ובו מפורטים הנושאים וניתנות המלצות לעניין המשמורת והסדרי השהות. ומפורטות חלופות לפי סדר עדיפותן. יצוין כי אין בית המשפט מחויב לקבל את המלצות התסקיר, וניתן להעלות במסגרת ההליך טענות בעניין התסקיר וההמלצות ובמקרים מתאימים ניתן לשכנע את בית המשפט שלא לקבל ההמלצה בתסקיר.

ניכרת חשיבות רבה לייעוץ עם עו״ד המצוי ומתמחה בתחום, טרם הפגישה הנערכת עם עו״ס לסדרי דין לשם עריכת התסקיר על מנת להבין ההליך ומשמעויותיו. שכן ישנה משמעות לאשר נאמר ודרך הצגתו במסגרת הפגישה האמורה. 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד למשפחה מקרית שמונה יגאל אמסלם.